קידום אתרים לרופאים יכול להיות עניין מורכב.
בניגוד לאתרים אחרים בהם אנחנו מפרסמים עסק שמוכר מוצר או שירות ובמקרה הכי גרוע הלקוח לא יהיה מרוצה ממה שקיבל, קבלת עצה לא מקצועית מרופא או הליך שלא בוצע כנכון יכולים לגרום לפגיעות בגוף או בנפש.
לכן זה סופר קריטי לשמור על רמת אמון כמה שיותר גבוהה ולשכנע את הלקוח שהוא בידיים טובות עוד לפני בכלל שהוא מרים טלפון למרפאה. חשוב גם לזכור שבהרבה מקרים מדובר באתרים של One Man's Show (אם כי יש יוצאים מן הכלל כמו מרפאות בינוניות וקטנות).
אתרי רפואה נופלים תחת הקטגוריה של Your Money or Your Life (או בקיצור YMYL) שעל פי גוגל אלו תחומים בעלי חשיבות גבוהה עבור הכסף או לחיים של מי שצורך אותם – תחומים אלה כוללים בריאות/רפואה, כסף, נדל"ן וכו'.
אז מה כל הנ"ל בדיוק אומר?
בעיקרון, כאשר מדובר על קידום בגוגל של אתרי רפואה, הרבה יותר קשה לנו לחפף ולעגל פינות (וגם, לא כדאי). אני אתן כמה דוגמאות של אספקטים נפוצים בתהליך קידום אתרי רפואה ומהן הדרכים הטובות ביותר לעקוף אותן בלי להינזק:
1. מאמרים ותוכן
ברוב האתרים אפשר עדיין לזרוק הרבה מאוד מאמרים שיהיו סך הכול די דומים אחד לשני, כאשר בכל מאמר מתרכזים במילות מפתח מעט שונות.
כל עוד המאמר לא נראה כמו משהו שנכתב בשקל תשעים וצפיפות מילות המפתח לא מוגזמת, סביר להניח שהוא לא ייפגע באף אחד. למעשה, רוב המקדמים וגם בעלי האתרים יודעים שכנראה לא הרבה אנשים קוראים את המאמרים האלו (גם אם הם מגיעים אליהם ישירות מגוגל).
כל זה לא תקף לגבי קידום אתרים של רופאים: מאמר לא מקצועי או שיש בו חס וחלילה אי דיוקים גסים יכול לגרום לנזק תדמיתי משמעותי.
אז מה עושים?
קודם כל, אם זה אפשרי, עדיף שהרופא עצמו יכתוב את החלק המקצועי במאמרים ("הליבה"), או לפחות יערוך את הטקסטים בטרם פרסומם וייתן את הטאץ' הסופי והמקצועי.
שנית כל, עדיף לקחת כותב תוכן שהוא סטודנט בפקולטה שיכולה להיות רלוונטית וגם יש לו ראש על הכתפיים. לא מדובר בהכרח בסטודנט לרפואה, וגם סטודנט למדעי החיים יכול להיות לעזר. לאחר שהוא מבצע תיקוני ניסוח בלי לפגוע בליבה של המאמר, המאמר חייב לעבור עוד אישור של הרופא.
כך או כך, על הרופא או מי מטעמו (בהנחה שיש לו את הידע המתאים) חייב לעבור על כל פיסת תוכן לפני שמוסיפים אותה באתר.
דרך נוספת ומאוד פשוטה להעשיר את האתר בתוכן היא להוסיף בלוג עם חידושים בתחום. למה הכוונה? ברשת יושבים עשרות מחקרים רפואיים שונים שאפשר למצוא את התקצירים (ה-Abstract) שלהם מאוד בקלות ולתמצת אותם לעברית (מונחים רפואיים מומלץ לתרגם עם מורפיקס, לא עם גוגל טרנסלייט!). בדרך כלל תקציר של מחקר אחד או אפילו שניים יספיקו כדי לכתוב פוסט או מאמר חדשותי.
2. מאמרים לצורך החלפת קישורים
כאשר מדובר במאמרים שיושבים באתרים אחרים, אפשר להיות קצת יותר חופשיים, ולפעמיים הכי פשוט לא להיכנס ליותר מדי מונחים מקצועיים. למרות זאת, עדיף שמי שכותב את המאמר יידע להסתמך על מקורות טובים. לדוגמה, מאמרים מאתרים של קופות החולים, מאמרים שנכתבו בבלוגים רפואיים, הודעות לעיתונות על מחקרים וכו'.
במידה והרופא/ה הוא/היא טיפוס זורם ומאפשר לפרסם גם מאמרים אורחים באתר, בין אם זה לצורך החלפת קישורים או סתם בשביל הפרגון המקצועי – מומלץ לציין במקום בולט שמדובר במאמר אורח שכתב רופא או גורם רפואי אחר, ולא הרופא עצמו.
בלי קשר להיבט התוכן עצמו, להוספת תיבת מחבר וקרדיט לכותב יש משמעות גדולה באתרי YMYL ואף כתבתי על קייס סטאדי מוצלח בהקשר הזה.
3. E-A-T
E-A-T הוא נושא שמדברים עליו המון, אני לא אכנס לפרטים במאמר הנוכחי, אבל חשוב לדעת שבשנה האחרונה גוגל ביצעה שינויים נרחבים באופן בו היא מתייחסת ומדרגת אתרים שמתעסקים בנושאים קריטיים כמו רפואה (ולכן אחד העדכונים האלו נקרא "עדכון המדיקל").
בהתאם למה שניתן להסיק מהשינויים האלו וגם על פי ההנחיות של גוגל להערכת אתרים ידנית, ניתן להבין שהיא שמה דגש חשוב מאוד על הוכחת המקצועיות של מי שכותב באתר, גם מבחינת הידע והניסיון שלו, וגם מבחינת הוכחות למה שהוא כותב.
לכן, חייבים לשלב באתר כמה שיותר מידע ביבליוגרפי, לא רק תארים אקדמאיים, אלא גם מקומות עבודה ותפקידים, מחקרים בולטים וכל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו ויהיה רלוונטי. בטקסט צריך לשלב גם קישורים שיתפקדו כמראי מקום או ביבליוגרפיה.
חשוב גם לקשר לפרופילים חברתיים ומקומות אחרים עם אזכורים של הרופא או הרופאים. אולי לא לפייסבוק, אבל כן ללינקדין, אגודות מקצועיות, עמודי מחלקות בבתי חולים וכו'. כל זה כדי לחזק את השם של הרופא.
4. אינדקסים
זה לא סוד שיש בארץ כמה אינדקסים רפואיים בולטים ששולטים בשוק, והשאלה אם שווה להשקיע זמן ברישום אליהם.
התשובה היא שזה כנראה לא מזיק, אבל גם לא ברור בדיוק כמה זה מועיל במסלולי החינם : בדרך כלל החשיפה לא מאוד גבוהה וגם הקישורים החיצוניים לאתר (אם יש אופציה כזו) הם קישורי nofollow והפניות.
אם מדובר בחבילות בתשלום, התמונה מעט משתנה וזה בהחלט לגיטימי לבקש מספר חשיפות מוערך לקטגוריה הספציפית בהם הרופא אמור להיות מפורסם. יש גם לבדוק היטב את תנאי הפרסום מכיוון שיש כל מיני טריקים כמו למשל הופעה מובטחת במקומות גבוהים רק בקטגוריות סופר ספציפיות.
מה שכן חובה לעשות זה לפתוח עסק מקומי ב-Google My Business. אם תעקבו אחרי הטיפים ל-E-A-T, תוכלו לקבל המון תנועה יחסית בקלות.
5. מחקר מילות מפתח
ברוב האתרים מחקר מילות המפתח לא אמור להיות מסובך מדי.
מה שהגולש מחפש זה מה שאתם נותנים לו. לעומת זאת, כאשר מדובר על מונחים רפואיים, אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שהגולשים מכירים אותם.
בואו ניקח דוגמא קצת קיצונית: מחלת העור "אטופיק דרמטיטיס" מוכרת יותר בשם "אסתמה של העור", וזאת למרות שאין לה קשר ישיר לאסתמה. אם נשתמש רק בשם המוכר שלה ולא נשתמש במילה אסתמה כי היא לא נכונה מבחינה רפואית, סביר להניח שנפסיד המון תנועה.
לכן, חשוב לשלב את כל הכינויים השונים, גם אם כלי מילות המפתח לא מציע לכם אותן כאופציה. אל תשכחו שבתחום כמו רפואה, כל המרה יכולה להיות שווה המון כסף!
מעבר לכך, אסור לשכוח גם שילובים של שמות ישובים בטקסט, אבל גם פה לא להגזים – אנחנו לא מדברים פה על אתר של אינסטלטור 🙂
6. בניית קישורים והפניות
בניית קישורים זהו תהליך קריטי של SEO. כל מי שאומר אחרת – מחרטט או לא באמת חי את התחום (ובטח שלא מקדם תחומים תחרותיים).
דיברנו כבר על החלפת מאמרים עם אתרים אחרים, אבל יש עוד דרכים בהן אפשר לגוון את מקורות הקישורים בדרכים שלא ייראו מעפנות.
לדוגמה, כתיבת מדריכים באתרים שונים שהם קצת יותר ממאמר של 400 מילים, השתתפות בפודקאסט, ריאיון ביוטיוב, ניהול פורום, כתיבת תשובות בסטיפס (או Quora) וכל דבר שיוביל בחזרה לאתר באופן כלשהו, גם אם מדובר בקישור שהוא nofollow. ואגב, סרטונים ביוטיוב אפשר גם לתמלל באתר עצמו, זה יכול להיות יעיל במיוחד אם בסרטון עצמו כתוביות ("צרובות" או לא).
7. שימוש במדיה עשירה
שימוש במדיה עשירה יכול להעלות את אחוזי ההמרה בשיעור ניכר מכיוון שלגולש לא תמיד יש כוח לקרוא הסברים רפואיים ארוכים.
תמונות או אפילו סרטונים של הדמיות יכולות מאוד לעזור. את התמונות האלו אפשר לתייג עם תגי ALT וכך להביא גם כניסות מחיפוש התמונות של גוגל (לדוגמה, אם מישהו מחפש איך נראית נסיגת חניכיים…). סוג התמונות עצמן קשורות לתחום הרפואי, אבל לפעמיים עדיף קצת לייפות את המציאות ולא להכניס תמונות של מחלות בשלבים מתקדמים 🙂
8. לא ללכת עם הראש בקיר
נקודה שאולי לא חושבים עליה ובכל זאת חשוב לי להדגיש: המון פעמיים אתר לא יכול להתקדם בלי שיתוף פעולה של הלקוח, והלקוח מצדו לפעמיים חושב שקידום אתרים זה משהו אוטומטי או רשימה של צעדים שצריך לעשות עליה Check.
במקרה ומדובר באנשים עם לוח זמנים תובעני כמו רופאים ועורכי דין (אפילו אם הם לא עובדים מסביב לשעון בבית חולים), אנחנו צריכים להתנהג באופן חכם ויעיל עם הזמן שלנו: מצד אחד לא לצפות שהם יהיו זמינים לנו כל פעם שנרצה להוסיף תוכן לאתר, אך מצד שני כן להזכיר להם שהשקעת זמן באתר מצדם היא לא פחות חשובה מריאיון בטלוויזיה או אפילו "מינגלינג" בכנס מקצועי.
בונוס: סכמה של נושאים רפואיים
גוגל אמנם עדיין לא תומכת במידע סכמתי רפואי, אבל חשוב לשים לב שקיים פורמט כזה באתר הרשמי של סכמה עליו גוגל מסתמכת. סביר להניח שבעתיד היא תוסיף תמיכה שכזו (במיוחד לאור עדכוני המדיקל), ואז גם יהיה קל יותר לדעת במה להתרכז.
היו חברתיים!
אהבתם? במידה ותירצו לקבל ממני עדכונים עתידיים ישירות לפיד שלכם אתם מוזמנים לעשות לי לייק בפייסבוק או לעקוב אחריי בגוגל+. נשתמע!
[contact-form-7]The post קידום אתרים לרופאים: דגשים חשובים appeared first on דניאל זריהן.